תערוכת קווי הגנה מאז'ינו, בר-לב ומעבר
התערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר־לב ומעבר" היא חלק מפרויקט מקיף הנושא את הכותרת "קווי הגנה". הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר שמה לה למטרה לחולל שיח רחב, שחורג מעבר לגבולות האמנות החזותית ועוסק בשאלות מרכזיות לתקופתנו. הפרויקט כולל שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין הגלריה האוניברסיטאית לבין המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). במסגרתו מוצעת בגלריה סדרת הרצאות בניהול המכון, שבה משתתפים חוקרים, אנשי צבא, אנליסטים, מדינאים ואנשי תקשורת.
ד"ר ספי הנדלר
התערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר־לב ומעבר" היא חלק מפרויקט מקיף הנושא את הכותרת "קווי הגנה". הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר שמה לה למטרה לחולל שיח רחב, שחורג מעבר לגבולות האמנות החזותית ועוסק בשאלות מרכזיות לתקופתנו. הפרויקט כולל שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין הגלריה האוניברסיטאית לבין המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). במסגרתו מוצעת בגלריה סדרת הרצאות בניהול המכון, שבה משתתפים חוקרים, אנשי צבא, אנליסטים, מדינאים ואנשי תקשורת.
היבט נוסף וחשוב של "קווי הגנה" הוא שיתוף הפעולה עם החוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, שהקים אולם ביד מישל קיקואין שבגלריה. תלמידי החוג מעלים במסגרת הפרויקט את הטענה של דון קיחוטה, מאת המחזאי הישראלי גלעד עברון (2016-1955). ההצגה, בבימוי אילאיל לב כנען, עוסקת בגבולות אישיים ובינאישיים ובאפשרויות המציאותיות, המדומיינות והאמנותיות לחצות אותם ולהיפגש. לצד הדימויים של מערכות הביצורים בתערוכה, ההצגה מעלה שאלות לגבי קווי הגנה רגשיים מול הקרובים לנו והרחוקים מאיתנו כאחד. נוסף על כך, לצד תצלומי החיילים מקו בר־לב, מוצגת גם עבודת המיצג שקט צעיר, שכתב וביים דוד אמסלם – יצירה שעוסקת בשגרת יומם של חיילים.
לכל אלו מתווספות סדרות של הרצאות ואירועים, הקרנות סרטים ומפגשים עם חוקרים שמוקדשים לשאלת קווי ההגנה – אחת הסוגיות המרכזיות של תקופתנו.
ימיהם של קווי הביצורים הם כימי ההיסטוריה האנושית. הצורך והדחף לבצר טריטוריה כדי למנוע חדירה של ה"אחר" הם עתיקים ואוניברסליים. התערוכה "קווי הגנה" בוחנת את תופעת הביצור בנקודות שונות בהיסטוריה. היא מראה כיצד מבני התבצרות מרשימים וראוותניים נהרסו, נשכחו, נזנחו לחסדיהם של כוחות הטבע ובחלוף הזמן הפכו לאנדרטאות לכישלון, למעין דגם בסיסי של הפחד האנושי.
במרכז תערוכה זו מוצגים תצלומים משני קווי ביצורים מפורסמים: קו מאז'ינו הצרפתי, שנבנה ברובו על גבול צרפת־גרמניה לקראת מלחמת העולם השנייה ב־1945, וקו בר־לב הישראלי, שנבנה על הגדה המזרחית של תעלת סואץ לפני מלחמת יום הכיפורים ב־1973. שני הקווים הללו, למרות ההבדלים ביניהם, נצרבו בזיכרון הקולקטיבי ככישלון צבאי מחפיר ונקשרים עד היום עם טראומות אישיות ולאומיות. הצבתם זה מול זה מאפשרת התבוננות מחודשת בהבטחות ובאשליות הכרוכות באקט הביצור ובהתפכחות הנגזרת מקריסתו.
קווי ההגנה מותירים בחלוף השנים צלקות בנוף האנושי והטבעי. נוכחותם מטלטלת את מושג ה"נוף", שאינו יכול עוד להיתפס במובנו הקלאסי כ"פסטורלי" וכ"נשגב". תערוכה זו מאפשרת להיחשף, באמצעות מעשה התיווך של אמנים ישראלים ובינלאומיים, למבניהם, למשמעויותיהם ולנוכחותם בנוף של קווי ביצורים, בונקרים, חומות וגדרות. מבטו של הצופה מורגל לראות את קווי ההגנה גם בתצורתם הבנויה וגם בזו ההרוסה, וכך מתגבשת התובנה שכל קו ביצורים מכיל מיום בנייתו גם את יום קריסתו.
תצלומי קו מאז'ינו משתייכים לכאורה לקטגוריה של צילום נוף, כאשר מבט נוסף מגלה סימנים להתערבות האנושית שנעשתה בנוף זה. לעומת זאת, תצלומי קו בר־לב צולמו בזמן אמת כתצלומי עיתונות. קטגוריות אלה ונוספות נפרמו בתערוכה ונאספו מחדש תחת קורת גג אחת של צילום אמנות. התערוכה מאגדת אופני עשייה נוספים: סרטי טבע המתארים את בעלי החיים לצדי גדר ההפרדה הישראלית, צילום עיתונות המתעד את תהליך בניית החומה בין ארצות הברית למקסיקו, כמו גם סרט קולנוע דוקומנטרי המשלב קטעי ארכיון וראיונות אישיים. לכל אלה מתווסף מיצג המתאר תהליך פרידה שמתרחש על גבי החומה הסינית, המשקפת במשמעויותיה המרובדות תהליכי התמרה במערכת יחסים זוגית.
בתערוכה כלולים תצלומים שבהם קיימת נוכחות אנושית ותצלומים המתארים את תוצאות ההתערבות האנושית בנוף. במציאות בני האדם ממשיכים את חייהם לצד ובין שרידיהם של קווי ההגנה ההיסטוריים. התערוכה מתחקה אפוא אחר שורת האופנים שבהם הקווים מתפקדים ואחר הסביבות שעליהן הם משפיעים. היא פועלת לחשוף את משמעויותיהם של קווי ההגנה לא רק במישור הביטחוני והפוליטי אלא גם במסגרת שיח היסטורי, סביבתי, נפשי ורגשי.
* התערוכה מוקדשת לזכרו של פול ויריליו הצרפתי (2018-1932), שהלך לעולמו בספטמבר בשנה זו – איתו קיימנו שיח מתמשך במשך כל חודשי הכנת התערוכה. ויריליו היה פרופסור לאדריכלות, פילוסוף, אורבניסט ומחשובי ההוגים הצרפתיים של המאה העשרים, מחבר הספר "ארכיאולוגיה של בונקר" (1975). הציטוט לקוח ממאמרו של ויריליו, "המונוליט," סטודיו – כתב עת לאמנות, גיליון מס' 57, אוקטובר 1994.
בימוי אילאיל לב כנען
תיאטרון האוניברסיטה
הטענה של דון קיחוטה עוסקת בקווי הגנה והפרדה שבני אדם מקימים בינם לבין עצמם ובינם לבין אנשים אחרים, בהשתקפות של ה"אני" ב"אחר" ובאפשרויות המציאותיות, המדומיינות והאמנותיות לחצות גבולות ולהיפגש. לצד הדימויים של מערכות הביצורים בתערוכה, ההצגה מעלה שאלה לגבי קווי הגנה רגשיים מול הקרובים לנו והרחוקים מאיתנו כאחד.
גלעד עברון (2016-1955) הוא אחד המחזאים החשובים שקמו לתיאטרון הישראלי. הוא כתב מחזות רבים שהועלו בארץ ובעולם – יצירות המבטאות באופן מורכב ופיוטי סוגיות אנושיות ופוליטיות טעונות, הנטועות באופן עמוק בהוויה המקומית הישראלית. בה בעת מחזותיו הם בעלי תוקף ומשמעות אוניברסליים.
בימוי: אילאיל לב כנען
בהשתתפות: קרלוס גרזוזי (דון קיחוטה); אלדד בן תורה (סאנצ'ו פאנסה); רן ענתבי (הדוכס אלפונס אלוורה); הדר גבאי (הדוכסית דונה אלוורה); דוד אמסללם (אלפרדו, מנהל ההצגה)
הפקה: לין וולוביק רוזין | צילום: גל רוזנמן
ראש החוג לאמנות התיאטרון ומנהלת תיאטרון האוניברסיטה: ד"ר שרון אהרונסון־להבי
ראש מסלול בימוי: פרופ' אופירה הניג | ראש תכנית המצטיינים במשחק: יעל קרמסקי
מפיקה ומורת שיעורי הפקה: גליה יואלי | רכז הפקות: גיא גודורוב | מנהל טכני: אלכס ולסקי
שקט צעיר / בימוי: דוד אמסלם
15 דקות מיצג
המטלה של הקורס היא לבחור צילום שמנציח רגע בחיים - שלא בוים לצורך התצלום - וליצור ממנו סצנה בימתית ללא מילים.
המטלה אפשרה לי לעסוק במושג "הזמן", לשחק את המשחק שלי עם מושג "הזמן" ולא עם מה שהוכתב לי.
למשוך רגע של חיים כפי שאני רוצה. ליצור מציאות אלטרנטיבית עם משך של תנועה.
נזכרתי בזמן שהייתי חייל.
אהבתי להתקלח.
לא היה זמן.
מושג ״הזמן״ הוא נושא שהתעסקתי בו הרבה במרחב הצבאי.
זהו סיפור על חמישה חיילים וביניהם חייל אחד שמנסה ללכת אחרי האמת שלו.
תודה: איתי אראלי, יונתן סוייד, ניב לוי, עילי ורד, ליאור ברמוט, ריקי אסור, גיא ישראלי, אמיר זלוטר.
העבודה פותחה במסגרת קורס בימוי בהנחיית פרופ' אופירה הניג
מאת מרצה: ד"ר דרור הררי, החוג לאמנות התיאטרון
בעקבות העבודה "הנאהבים: ההליכה על החומה הגדולה" של מרינה אברמוביץ ואוליי, המוצגת בתערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר לב ומעבר", ההרצאה תסקור את צמיחתה של אמנות הפרפורמנס (מיצג) במחצית השניה של המאה ה-20 ותעמוד על מאפייניה המשבשים ופורצי הגבולות האמנותיים.
ד"ר דרור הררי הוא מרצה בכיר בחוג לאמנות התיאטרון, חוקר ומפרסם על פרפורמנס, תיאטרון מודרני ופוסטמודרני ועל ההיסטוריוגרפיה של ראשית אמנות פעולה ומיצג בישראל.
הרצאה בנושא: "חורבות מן ההווה: היסטוריה של בונקרים במאה העשרים"
מרצה: ד"ר גיש עמית
במסגרת התערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר לב ומעבר", ד"ר גיש עמית ירצה על ההיסטוריה של בונקרים צבאיים במאה העשרים; בונקרים שראשיתם במלחמת הבורים בדרום אפריקה, ואשר הוקמו באלפיהם במהלך שתי מלחמות העולם, באלבניה של שנות הדיקטטורה, וכן, בתקופתנו אנו, כחלק מחומת ההפרדה שהקימה ישראל לאורך השטחים הכבושים.
בהכילם את עוביו של החומר ואת פגיעותו לנוכח הזמן, הבונקרים הם אתרים של יופי מוזר, שובה לב, המציע התבוננות מחודשת על הקולוניאליזם וההתנגדות לו, ציונות, ועל המפגש הסבוך בין היסטוריה, זיכרון וארכיטקטורה.
ד"ר גיש עמית היה עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים בברלין ובבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית. ספרו חורבות מן ההווה ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2018.
הרצאה בנושא: "חומות, קירות והגדרת המרחב סין ויפן בין הקמת קירות לבין שלילתם"
מרצה: אדריכל אריה קוץ
ההרצאה תעמוד על דרכי הגדרת המרחב בסין לאורך ההסטוריה. חומת העיר, חומת הארמון, חומת המתחם והחוילה, הם חלק אינטגרלי והסטורי מהגדרת המרחב, בניית החלל האדריכלי והחויה של הליכה בחללה של האדריכלות. גם הגן הסיני, כמו הבית הסיני, בנוי ממערכת של קירות, ובשונה מגני המערב גם בין "חוץ" ל"חוץ".
יפן, אשר פגשה את סין בשחר התפתחותה התרבותית, למדה מסין את כל רזי תרבותה. בכלל זה בינוי ערים, אדריכלות וגנים. יפן, אשר לא סבלה מפלישות כמו סין, ויתרה על החומה בהגדרה של העיר ובנתה את עריה על פי מודל תכנון העיר הסיני, אך ללא חומה. אלא, שבאורח מרתק, הויתור על החומות הולך כברת דרך הרבה יותר עמוקה בתרבות האדריכלית היפנית. הבית והגן היפני שוללים את רעיון הקיר הסיני ומציעים תפיסה מרחבית אחרת או , לחילופין, פתרונות אחרים לאותה תפיסה מרחבית.
ההרצאה תציג דוגמאות הסטוריות של שתי התרבויות וההבדלים ביניהם ותכלול גם הצצה אל התרבות האדריכלית העכשוית בשתי המדינות.
אריה קוץ, אדריכל, מתכנן ערים ומתכנן נוף. מוסמך המכון הטכנולוגי של טוקיו. מורה מן החוץ בחוג ללימודי מזרח אסיה, אוניברסיטת תל אביב שם הוא מרצה על אדריכלות סין ויפן. יו"ר אגודת הידידות ישראל – יפן. נושא אות השמש העולה מטעם קיסר יפן מסתיו 2016.
הרצאה בנושא: "אמנות והתנ"ך בשיח" בשפה האנגלית
בהשתתפות: צחי רולניק, עמיחי פינדלינג, ראובן נחום
Art and the Bible in conversation
Tzacki Rolnick, The Final Frontier: Defending Heaven from Earth
Amichay Findling Lichtenstein, Defending Space with Timelines
Reuven Nahum, Lines of Defense and Bodies of Water
הרצאה: ד"ר הילה שמיר מהפקולטה למשפטים בשיחה עם אמי סער ממוקד הסיוע לפליטים ומהגרים, תחת הכותרת: "בין קווי הגנה וקווי הדרה: פליטים, מהגרים, וסחר בבני אדם בישראל"
ההרצאה תעסוק בסחר בבני אדם בישראל בעבר ובהווה, ובתפקידם של גבולות (מדיניים, חוקיים, וחברתיים) ביצירת התופעה ובהתמודדות עמה. ד"ר הילה שמיר היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וחוקרת ראשית בקבוצת המחקר TraffLab (ERC). בהרצאה זו תציג ד"ר שמיר את מחקרה אודות מאמצי מיגור תופעת הסחר בבני אדם בישראל, את ההצלחה המשמעותית ביחס להתמודדות עם סחר בבני אדם למטרות זנות, ומיעוט המאמצים ביחס לסוגי סחר בבני אדם אחרים. ד"ר שמיר תעמיד במרכז הרצאתה את את ניהול "קווי ההגנה" הפיזיים (גבולות) והכלכליים (היתרי כניסה לשוק העבודה וזכויות עובדים במסגרתו) כדרך להתמודדות עם סחר בבני אדם. ד"ר שמיר תארח את אמי סער, מנהלת המאבק בסחר בבני אדם במוקד לפליטים ומהגרים, לשיחה על שינויים בתופעת הסחר בבני אדם בישראל, ומופעיה העכשוויים בישראל.
בסוף ההקרנה יתקיים שיח במאי בהנחיית גליה גור-זאב, אוצרת התערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר-לב ומעבר"
הסרט עוסק בנרטיב של מלחמת יום הכיפורים מן הצד המצרי. לביא היא אשת תקשורת וקולנוע ישראלית-אמריקאית, שהייתה מעורבת בשידורים רבים מאזורי מלחמה וכיום מרצה בנושא אתיקה תקשורתית בעידן הדיגיטלי. סרטה מעלה שאלות חשובות בדבר היחס בין דוקומנטציה לשחזור במסגרת הבניית נרטיבים של ניצחון לאומי.
במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים (2013) צילמה לביא את הסרט האם ניצחנו? בקהיר ובאלכסנדריה ושילבה בו קטעי ארכיון מצריים וישראליים. הקטע המוקרן כאן, הלקוח מהארכיון המצרי, מתאר את האופן שבו מוטטו המצרים את סוללת החול בצד הישראלי, שגובהה היה 28 מטרים. האמצעי שפיתחו היה פשוט: הם הפעילו משאבות רבות עוצמה ששאבו מים מתעלת סואץ והתיזו אותם על סוללת החול עד לקריסתה. כדי לשמור על גורם ההפתעה, לא הותר לסקר ולצלם את המבצע בימיו הראשונים. מבצע צליחת התעלה שוחזר חצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, ושחזור זה נראה כאן.
סרטי סטודנטים
הקרנת סרטי סטודנטים בנושא קווי הגנה בשיתוף עם ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש
רשימת הסרטים:
אחורה/ דנה גלמן 16 דק', 2018
אחורה מספר על משבר הפליטים בארץ ומתאר לילה אחד בו מאות מהגרים ממתינים מול לשכת רישום האוכלוסין וההגירה, עבור הסיכוי הזעיר שיצליחו לעבור את דלתות הלשכה ולקבל מעמד של פליטות.
על הגבול / דימה קונופלוב, 15 דק, 2015
עודד הוא סוחר סמים שחוק שמגיע להחלפה שגרתית של חבילות באחד מגבולות המדינה. להפתעתו, מצידה השני של הגדר מופיע פראג', שחקן כדורגל מתוסכל עם יד שבורה, שלא מצליח להעביר לו את החבילה. העניינים מסתבכים כשזוג חיילים מופיע במקום.
מי מנוחות / מיה צרפתי וניר סער, 14 דק', 2013
במעיין עתיק סמוך לירושלים זוג נאהבים ישראלי מוצא רגע של שקט מהמרוץ היומיומי של תל אביב. המים הקרירים משמשים גם שיירת פועלים פלסטינים, בדרכם לעבודתם הלא-חוקית בישראל. בעיצומם של צהריים לוהטים הם מישירים מבט חרד בפניו של האחר.
קרוב לשבעים שנה מצלם מיכה בר–עם את המרחב הישראלי וארכיונו כולל מאות אלפיי דימויים שמספרים את סיפורו של המקום בעתות מלחמה ושלום, במצבי חרום וברגעי היומיום הקולקטיביים והפרטיים. בר-עם הוא צלם שזכה להכרה בינלאומית ולפרסים רבים על פועלו, רבות נכתב ודובר על כוחם התיעודי של צילומיו המסייעים להבניית הנרטיבים ההיסטוריים, הסוציולוגיים והאנתרופולוגיים של החברה בישראל. יחד עם זאת, בדיון הנוכחי נבקש להתמקד, באופן ייחודי, בשאלות על פרקטיקות הצילום של בר–עם, לעמוד על ההיגיון הצילומי שמעניק לדימוייו את כוחם הוויזואלי, כמו גם, לדון בהשלכותיהם וחשיבותם בהיסטוריה של הצילום הישראלי. לצורך כך, זימנו קבוצה של צלמות/ים הפעילים בשדה המקומי, כל אחד מהם בחר בצילום אחד מתוך ארכיונו של בר–עם, שיהווה נקודת מוצא לניתוח ולשיחה על השפה הצילומית הייחודית לבר–עם.
ברכות: ספי הנדלר ראש החוג לתולדות האמנות ומנהל הגלריה האוניברסיטאית
גליה גור זאב אוצרת התערוכה "קווי הגנה: מאז'ינו, בר-לב ומעבר"
דוברים: יאיר ברק, שוקה גלוטמן, עודד ידעיה, ענת סרגוסטי, שלמה ערד, נועה צדקה, רינה קסטלנובו, שמחה שירמן, רונית שני
דברי סיכום:מיכה לוין
מנחת האירוע:אורלי שבי החוג לתולדות האמנות
"אירוע מוזיקלי עם קבוצת Free Improvisation Circle Tel-Aviv - FICTA
אירוע מוזיקלי עם קבוצת FICTA (Free Improvisation Circle Tel-Aviv), שישה מלחינים-מבצעים העוסקים בביצוע מוזיקה מאולתרת ופטיטורות פתוחות, ינגנו
בחללי התצוגה של הגלריה לצד תערוכת "קווי הגנה". הקבוצה תנסה להפשיט את מושג הגבול ולבטא אותו בחומר הצלילי ובתקשורת בין הנגנים.
האירוע ייפתח בדיאלוג קצר בין הנגנים לבין ד"ר עופר גזית מביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה, בנושא גבולות באילתור חופשי.
באירוע יוגש יין וכיבוד קל
בנושא מרחבים קונפליקטואלים בהשתתפות ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי
משתתפי הפאנל:
פרופ' אדר׳ ערן נוימן;
ד"ר אדר׳ אפרת בלומנפלד-ליברטל;
ד"ר טליה מרגלית;
אדר' נוף חוי לבנה;
אדר׳ נוף אפרת הילדסהיים;
ד"ר ספי הנדלר, מנהל הגלריה
גליה גור זאב, אוצרת התערוכה
משנות השבעים ואילך, הפילוסוף והאורבניסט הצרפתי פול ויריליו הראה כיצד המרחב הבנוי שינה את אופיו. תוך כדי שהוא פונה לדיון בטכנולוגיה ובעיקר במדיה הדיגיטלית, ויריליו הראה שהמרחב הפך מהיר יותר, כזה בו החלל קורס לתוך מרחבי זמן מואצים יותר. מכאן, טען ויריליו, הזמן הפך לממד החשוב והמרכזי בתכנון העירוני והיה למשפיע על מבנים חברתיים, אישיים, תרבותיים ופוליטיים.
במקביל, ויריליו פיתח דיון בסכנה הגלומה בטכנולוגיה. עברו, כל פיתוח טכנולוגי כבר מגלם בתוכו פוטנציאל של תאונה. בין אם מדובר בכלי תעבורה חדש או בכלי עבודה, התאונה, לפי ויריליו, תגיע. מתוך עמדה דטרמיניסטית, ויריליו טען שיש לקבל את התאונה כחלק מהקדמה הטכנולוגית וכחלק מהחיים. התאונה הפכה עבורו לתופעה המסמלת את חוסר היכולת האנושית לשלוט באופן אבסולוטי על תופעות.
בדיון על אודות המדיה הדיגיטלית, ויריליו הפנה את תשומת לבנו לכך שהפרספציה של המרחב השתנתה מאחר והאנושות צורכת חלקים גדולים של המרחב באמצעות דימויים וירטואליים במדיות שונות. מכאן, עבורו, הלוגיסטיקה של תפישת המרחב השתנתה והפכה ליחסית. אותה לוגיסטיקה מושתתת על דימויים שלעיתים מנותקים מהמציאות הקונקרטית. ויריליו הזהיר כנגד תופעה זו ועל האופן בו היא משפיעה על קונפליקטים ברחבי העולם.
במסגרת התערוכה קווי הגנה, נחזור לדיון ברעיונות של ויריליו, בהשלכות שלהם על המרחב הבנוי וברלוונטיות שלהם לתכנון, אדריכלות ואמנות.
בשיתוף עם הגלריה האוניברסיטאית לאמנות
בשעה 12:00 סיור מודרך בתערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר-לב ומעבר " עם ד"ר ספי הנדלר, מנהל הגלריה האוניברסיטאית (צמוד לשער 7 של האוניברסיטה)
התערוכה בוחנת את מקורותיה, אופייה והשלכותיה של תופעת הביצור מנקודת מבט היסטורית. כיצד מבני התבצרות מרשימים וראוותניים נהרסו, נשכחו, נזנחו לחסדיהם של כוחות הטבע, ועם הזמן הפכו מעין אנדרטאות לכישלון, דגם בסיסי לפחד אנושי.
התערוכה פועלת לחשוף את משמעותיהם של קווי ההגנה לא רק במישור הביטחוני והפוליטי, אלא גם במסגרת שיח סביבתי, נפשי ורגשי. במרכז התערוכה מוצגים צילומים משני קווי ביצורים מפורסמים: קו מאז'ינו הצרפתי וקו בר-לב הישראלי. לצידם, מוצגות עבודות שעוסקות בחומה בין ארה"ב ומקסיקו, בחומה הסינית, וגם בגדר ההפרדה הישראלית. הצבתם של הקווים השונים אלה לצד אלה מאפשרת התבוננות מחודשת בהבטחות ובאשליות הכרוכות באקט הביצור, ומחדדת את ההכרה שכל קו ביצורים, מיום בנייתו, מכיל בתוכו גם את יום קריסתו
בשעה 13:00 הרמת כוסית ודברי ברכה ע"י ד"ר נעמה שפטלוביץ, מנהלת הספרייה וד"ר ספי הנדלר, מנהל הגלריה האוניברסיטאית לרגל השקת הסלון הספרותי של סוראסקי, מבואה קומה א' הספרייה המרכזית
